Le texte Le vocabulaire Les révisions
Zva'him
Daf 78a
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם
Traduction
Rabbi Yehuda says: Blood does not nullify blood. Therefore, the priest presents the blood of the mixture on the altar.
Rachi non traduit
אין דם מבטל דם. דמין במינו לא בטיל ואפי' טיפה לתוך כלי גדול כשר לזריקה:
Tossefoth non traduit
רבי יהודה אומר אין דם מבטל דם. בהקומץ רבה (מנחות דף כב.) פי' בקונטרס דלרב חסדא דאזיל בתר מבטל הויא דלא כרבי חייא ולעיל פי' בריש פירקין דאפילו לר' חנינא דאזיל בתר בטל דאיכא כמה משניות וברייתות דלא כר''ח:
נִתְעָרֵב בְּדַם פְּסוּלִין יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה בְּדַם הַתַּמְצִית יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר אִם לֹא נִמְלַךְ וְנָתַן כָּשֵׁר
Traduction
If blood fit for presentation was mixed with the blood of unfit offerings, there is no remedy. Therefore, the entire mixture shall be poured into the drain running through the Temple courtyard. Likewise, if blood fit for presentation was mixed with blood of exudate, i.e., that exudes from the neck after the initial spurt following its slaughter concludes, which is unfit for presentation, the entire mixture shall be poured into the Temple courtyard drain. Rabbi Eliezer deems this mixture fit for presentation. Even according to the first tanna, if the priest did not consult the authorities and placed the blood on the altar, the offering is fit.
Rachi non traduit
נתערב בדם פסולין. כגון ברובע ונרבע או בנשחט חוץ לזמנו או חוץ למקומו:
ישפך לאמה. ואפילו הכשר רבה עליו וכן בדם התמצית ישפך לאמה ואע''פ שדם הנפש רבה עליו ומשום גזירה כדמפרש בגמ':
ור''א מכשיר. טעמא מפרש בגמ':
אם לא נמלך ונתן כשר. אפילו לת''ק דאפילו לכתחלה אי לאו משום גזירה היה מכשיר:
גְּמָ' אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנָּפְלוּ מַיִם לְתוֹךְ דָּם אֲבָל נָפַל דָּם לְתוֹךְ מַיִם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן בָּטֵל
Traduction
GEMARA: The mishna teaches that in a case where water became mixed with the blood of an offering, if the mixture has the appearance of blood it is fit, despite the fact that there is more water than blood. Concerning this Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: They taught this halakha only in a case where the water fell into the blood. But in a case where the blood fell into the water, the first drop of blood, and then the next first drop of blood, is nullified in the water, i.e., each drop is nullified in turn. Consequently, the mixture is unfit for presentation, regardless of whether it has the appearance of blood.
Rachi non traduit
גמ' לא שנו. דאם יש בו מראית דם כשר ואע''ג דרובא מים אלא שנפלו מים לתוך דם:
אָמַר רַב פָּפָּא וּלְעִנְיַן כִּיסּוּי אֵינוֹ כֵּן לְפִי שֶׁאֵין דִּחוּי בְּמִצְוֹת
Traduction
Rav Pappa says: But with regard to the mitzva of covering the blood of birds or undomesticated animals that are slaughtered, it is not so. In this case, even if the blood fell into water, the mitzva of covering applies to it, provided that the mixture has the appearance of blood. The blood is not nullified by the water because there is no permanent rejection with regard to mitzvot, i.e., its nullification was merely temporary, but once there is enough blood in the water, it reassumes its status of blood.
Rachi non traduit
ולענין כיסוי. דתנן ביה נמי כה''ג נתערב במים אם יש בו מראית דם חייב לכסות בפ' כיסוי הדם (חולין דף פז.):
אינו כן. דאפילו נתן דם לתוך מים אם יש בו מראית דם חייב לכסות ולא אמרינן קמא קמא בטיל ליה:
לפי שאין דחוי במצות. דאע''פ שנדחה טפה ראשונה שנפל לתוך המים ולא היה מראיתה ניכר אפ''ה כי הדר נפל טפה שניה חוזרת ראשונה וניעורה להצטרף עמה וכי נפל עד שהפכו מים למראה דם חוזר ונראה לכיסוי ולא אמרינן הואיל ונדחה ידחה דלא שייך דחוי אלא בדבר קדושה:
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר וְהַטָּמֵא שֶׁבְּלָלָן זֶה בָּזֶה וַאֲכָלָן פָּטוּר אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַרְבֶּה מִין עַל חֲבֵירוֹ וִיבַטְּלֶנּוּ
Traduction
§ The Gemara continues to discuss various mixtures. Reish Lakish says: With regard to meat of piggul, i.e., an offering that was sacrificed with the intent to consume it beyond its designated time, and meat of notar, an offering whose designated time for consumption has passed, and ritually impure sacrificial meat, each of which was an olive-bulk, the minimum size for which one is liable to be flogged for its consumption, that one mixed together and ate them as a mixture, he is exempt from being flogged. The reason is that it is impossible that while eating them one type would not be greater than another type and nullify it. Since it is unknown which prohibition will nullify the other, one cannot forewarn the offender as to which prohibition he is about to transgress, and in order to be liable to be flogged one must receive a forewarning concerning a specific prohibition.
Rachi non traduit
שבללן זה בזה. כזית מזה וכזית מזה ונתן לתוך פיו פטור ממלקות ואפילו התרו בו:
אי אפשר שלא ירבה מין על חבירו כו'. כשהוא לועס אותה בפיו נבלל מין לתוך חבירו מיעוטו של זה ברובו של זה ובטל המיעוט ברוב והבטל בכל מין נוסף על המבטל ונקרא בשמו ונגרע ממינו וא''א לכוין שלא יהא ממין האחד בטל בחבירו יותר ממה שבטל ממין חבירו בו ונמצא שאין באותו [מין] כשיעור דבציר ליה שיעוריה ולא ידעינן הי מינייהו בצר ליה וכי מתרינן ביה לא ידעינן משום מאי נתרי ביה וצריך להתרות בו משום האיסור הילכך כי מתרו ביה משום פיגול הויא התראת ספק דלמא לא בדידיה תהוי חיובא וכן בנותר ואע''ג דבמסקנא ודאי אחד מינייהו עבר בשעת התראה מיהא ספק הוא בכל אחד אם יעבור עליו אם לא והתראת ספק לאו התראה היא:
Tossefoth non traduit
הפיגול והנותר כזית מזה וכזית מזה שבללן ואכלן והתרו בו פטור ממלקות א''א שלא ירבה מין על חבירו כו'. כשהוא לועס אותן לתוך פיו נבלל מין לתוך חבירו מיעוטו של זה ברובו של זה ובטל המיעוט ברובו והבטל בכל מין נוסף על המבטל ונהיה כמוהו ונקרא בשמו ונגרע ממינו וא''א לכוין שלא יהא ממין האחד בטל בחבירו יותר ממה שבטל ממין חבירו בו ונמצא שאין באותו [מין] כשיעור דבצר ליה שיעוריה ואנן לא ידעינן הי מיניהו דבצר ליה וכי מתרינן ביה לא ידעינן משום מאי נתרי ביה וצריך להתרות משום האיסור הילכך כי מתרו ביה משום פיגול הויא התראת ספק דלמא לאו בדידיה הוי חיובא וכן בנותר ואע''ג דמסקנא אחד מינייהו עבר בשעת התראה מיהא ספק הוא בכל אחד אם יעבור עליו ואם לאו והתראת ספק לאו התראה היא ע''כ לשון הקונטרס וקשה דאם התרה בשלשתן פשיטא דלוקה אפילו למ''ד (מכות דף טז.) לאו שמה התראה היכן מצינו התראת ספק כה''ג דודאי עבר אלא דלא ידעינן אהי מהני תלת דפיגול ונותר וטמא ואי לא התרו אלא על האחד פשיטא דפטור אפילו למ''ד התראת ספק שמה התראה דאפילו לבסוף שמא אותו שהתרה בו כבר נתבטל דהיכי דמי התראת ספק כגון דלאחר גמר הדבר ודאי שעבר על מה שהתרה אלא דלא ידעינן בשעת התראה אם עובר עבירה בההיא שעתא אם לאו כגון הכה את זה וחזר והכה את זה (יבמות דף קא.) וכן גיד הנשה דלא ידעינן אי דימין אי דשמאל ועוד קשה היכי מיחייב כלל משום חד מינייהו דמיעוט הבטל ברוב לא מצטרף עם הרוב להשלימו לכשיעור דאפילו היתר לא מצטרף לאיסור כ''ש איסור לא מצטרף לאיסור וא''כ אפילו אם תימצא לומר דהתראת ספק שמה התראה הכא פטור דא''א שלא יתערב מכל אחד ואחד משהו בחבירו ובצר ליה שיעורא ועוד קשה אם נפרש פיגול ונותר וטמא שלשתן יחד למה לי למימר א''א שלא ירבה מין על חבירו הא ודאי יש כאן שנים המבטלין את השלישי ואכולהו ליפטר דכל אחד הוי בטל ומבטל ונ''ל לפרש דמיירי כגון דאיכא ב' זיתי פיגול וזית נותר יחד בחתיכה אחת ועוד יש ב' זיתי נותר וזית פיגול בחתיכה אחרת יחד ואכל אחת מן החתיכות והתרו בו אל תאכל פיגול שמא זו היא חתיכה שיש בה רוב נותר ואחרי כן לאחר כדי אכילת פרס או אפילו בתוך כדי אכילת פרס אכל חתיכה שניה והתרו בו אל תאכל פיגול כבראשונה שמא זו היא אותה שיש בה רוב נותר שאוכל באחרונה עתה הוי ממש כמו הכה זה וחזר והכה זה דלמ''ד לאו שמה התראה פטור. ברו''ך. נראה לפרש דבתרי מינייהו קאמר דשקל תרי מהני תלת ובללן זב''ז ואכלן וכגון דשקל ב' זיתים מחד איסורא וד' זיתים מב' איסורין ובללן בקערה אחת ואכלן וא''א שלא יהא רוב מן האחד ומבטל את חבירו הילכך לא ידעינן בהאי איסורא אם יש עליו שם פיגול או שם נותר דאיסורין מבטלין זה את זה לפטור מטעם התראת ספק כגון דאכל בשתי פעמים בכדי אכילת פרס ובאכילה ראשונה התרו בו משום פיגול ובשניה משום נותר א''נ אפילו פחות מכדי אכילת פרס פטור כשאכל בשתי פעמים דכשהתרה בראשונה משום פיגול שמא נותר רבה ולא שפיר מתרי ביה ובשניה כשהתרה משום נותר שמא פיגול רבה ולא שפיר מתרי ביה ואי משום דכבר התרה בו משום פיגול מאכילה ראשונה ואמרינן בקדושין (דף עז.) דבעל חמש אלמנות חייב משום אלמנת ראובן ואלמנת שמעון ובחדא התראה מיירי דאי בשתי התראות אפילו באלמנה אחת נמי חייב דהתראות מחלקות אלמא כיון דעסיק בביאה ומתרה בו בתחילה הוה התראה לכל אחת ואחת וה''נ הרי עסוק כל שעה באכילה ותועיל לו התראה ראשונה לא דמי שאני הכא דנראה כחוזר בו מהתראה ראשונה כשחוזר ומתרה בו משום נותר וכאילו אמר לו לא על פיגול אתה שב אלא על נותר ואם תאמר והא תנן במעילה בפ' קדשי מזבח (מעילה דף יז:) הפיגול והנותר אינן מצטרפין זה עם זה מפני שהם ב' שמות ואמר בגמרא ל''ש אלא לטומאת ידים דמדרבנן אבל לענין אכילה מצטרפין דתניא ר''א אומר לא יאכל כי קדש הם כל שבקדש פסול בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו וי''ל דהתם בדלא מערב אבל הכא דמערב בטל דאיסורין מבטלין זה את זה א''נ הכא ללקות משום פיגול או נותר קאי אבל התם מיירי לעבור עליו משום כל שבקדש פסול ועוד התם נהי דאיסורא איכא מלקות ליכא משום דהוי לאו שבכללות כדאי' בפסחים (דף כד.):

שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת שְׁמַע מִינַּהּ אִיסּוּרִין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה וּשְׁמַע מִינַּהּ נוֹתֵן טַעַם בְּרוֹב לָאו דְּאוֹרָיְיתָא וּשְׁמַע מִינַּהּ הַתְרָאַת סָפֵק לֹא שְׁמָהּ הַתְרָאָה
Traduction
The Gemara comments: Conclude three halakhot from this statement of Reish Lakish. Conclude from it that prohibitions nullify one another in a majority, just as permitted items nullify a prohibited item. And conclude from it that the halakha that when a prohibited food imparts flavor to a permitted substance it prohibits it even when the permitted substance is the majority does not apply by Torah law, but by rabbinic law. The proof is that if this principle were applied by Torah law, then one should be flogged for this consumption, as the meats are of different types and therefore one of them must have imparted flavor to the other. And finally, conclude from it that an uncertain forewarning, e.g., one in which the witnesses cannot be sure which prohibition the transgressor is about to violate, is not considered a forewarning.
Rachi non traduit
שמע מינה איסורין מבטלין זה את זה. כי היכי דהיתר מבטל איסור ולא אמרינן איסורא לא מבטל איסורא:
ושמע מינה נותן טעם ברוב לאו דאורייתא. הא דאמור רבנן בכל דוכתי איסור הנו''ט בהיתר אוסרו ואע''פ שההיתר ברוב לאו דאורייתא הוא ללקות עליו דאי דאורייתא נהי נמי דרבה מין על חבירו מ''מ טעמא יהיב ואיכא טעמא דשיעור שלם וקס''ד השתא דאפילו פיגול ונותר מב' מינים שטעמו של זה ניכר בזה נמי פטור לר''ל כגון האי בשר והאי שירי מנחה:
מֵתִיב רָבָא עָשָׂה עִיסָּה מִן חִיטִּין וּמִן אוֹרֶז אִם יֵשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן חַיֶּיבֶת בְּחַלָּה וְאַף עַל גַּב דְּרוּבָּא אוֹרֶז
Traduction
Concerning the inference that the halakha that when a prohibited food imparts flavor to a permitted substance it prohibits it even when the permitted substance is the majority does not apply by Torah law, Rava raises an objection from a mishna (Ḥalla 3:7): In a case where one prepared a dough from wheat and from rice, if this mixture has the taste of wheat, it is obligated in the separation of ḥalla, a portion of dough that must be given to a priest (see Numbers 15:17–21). Ḥalla is separated only from one of the five species of grain, not rice. Rava explains his objection: And this halakha applies even though the majority of the mixture is flour from rice. Apparently, the fact that the wheat imparts flavor to the dough renders it obligated in ḥalla even if the wheat is the minority.
Rachi non traduit
ה''ג עשה עיסתו מן חטין ומן האורז כו'. ואדם יוצא בה ידי חובתו של עשה דקום אכול מצה בפסח ואי נותן טעם ברוב לאו דאורייתא היכי נפיק הא קי''ל (פסחים דף לה.) דאין יוצאין אלא במצה שהיא מחמשת המינין דכתיב לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות (דברים ט''ז:ג') דברים הבאים לידי חימוץ אתה יוצא בהן ידי מצה יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סרחון:
Tossefoth non traduit
מתיב רבא עשה עיסה מן החטין. תימה דלא מקשה ליה מכל התורה כולה דקי''ל טעם כעיקר:
מִדְּרַבָּנַן אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא אָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח
Traduction
The Gemara answers: The obligation to set aside ḥalla in this case applies by rabbinic law, not by Torah law. Rava raises a difficulty: If so, say the latter clause of that same mishna: A person can fulfill his obligation with matza from this type of dough on the first night of Passover. Since by Torah law this mitzva must be fulfilled with matza made from a grain, evidently the principle that one substance that imparts flavor to a greater amount of a different substance affects its status applies by Torah law.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source